הר הנגב

בגרף התפלגות ממוצע המשקעים הרב-שנתי ניתן לראות שטווח המשקעים נע בין 30 ל-140 מ"מ גשם בשנה, ושרוב היחידה נמצא בטווח שבין 40–90 מ"מ גשם בשנה. ממוצע המשקעים השנתי המשוקלל ביחידה הוא 73 מ"מ.

מקור הנתונים:  השירות המטאורולוגי 

הטמפרטורה השנתית הממוצעת ביחידה היא 19.9 מעלות צלזיוס.

בתחנה המטאורולוגית של שדה בוקר, המייצגת בקירוב את התנאים ביחידה, נמדדו הנתונים הבאים:

טמפרטורת המינימום היומית הממוצעת בחודש הקר ביותר (ינואר): 4.5 מעלות צלזיוס.

טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת בחודש החם ביותר (יולי): 33.4 מעלות צלזיוס.

מקור הנתונים:  השירות המטאורולוגי 

הקרקע השכיחה ביותר ביחידת הר הנגב היא ליתוסול חום וסירוזיום לסי.

מקור הנתונים:  משרד החקלאות ופיתוח הכפר 

המסלע השכיח ביותר ביחידת הר הנגב הוא מסלע מעורב של אבן גיר, קירטון וחוואר.

מקור:  המכון הגיאולוגי 

תכסית הקרקע ביחידת הר הנגב נכון לשנת 2020 מורכבת מ: 93% שטח טבעי ומיוער, 3% שטח מופר, 2% שטחי חקלאות, 2% שטח בנוי וכבישים ופחות מ-1% שטח מקווי מים.

מקור הנתונים:  המארג, 2022 

שטחים מוגנים סטטוטורית ושטחי אש ואימונים ביחידת הר הנגב, נכון לשנת 2022:

44.5% שטחים מוגנים סטטוטורית (2,232 קמ"ר)

63.9% שטחי אש ואימונים (3,208 קמ"ר)

25.4% השטח המוגן סטטוטורית החופף לשטח אש (1,276 קמ"ר)

מקור הנתונים: צבא הגנה לישראל, רשות הטבע והגנים והקרן הקימת לישראל

44.2% מהשטחים בניהול רשות הטבע והגנים (2,218 קמ"ר), 0.2% מהשטחים בניהול הקרן הקימת לישראל (9 קמ"ר).

מקור הנתונים: רשות הטבע והגנים, 2022 והקרן הקימת לישראל, 2023

הצומח ביחידה דליל ברובו, וחלקים גדולים מהיחידה חשופים כמעט לחלוטין מצומח.

הצומח מרוכז ברובו הגדול בערוצי הנחלים ובכיסי קרקע שהמים זורמים אליהם. בין השנים 2013–2022 אחוז כיסוי הצומח המעוצה הממוצע בנחלים נע בין  18% ל-25%.

הצמחייה בהר הנגב מורכבת ברובה מצמחים ממוצא סהרו-ערבי, עם השפעה אירנו-טורנית באזורים הגבוהים.

מקור הנתונים:  המארג, 2023 

• תוכניות פיתוח להתמרת שטחים טבעיים לטובת יישובים חדשים, הרחבת יישובים, תשתית, הסטת ערוצי זרימה, שטחי חקלאות והקמת שדות סולריים.

• השפעות שוליים סביב יישובים, תשתיות וכבישים (זיהום אור, שפכים ורעש, מינים פולשים, מתפרצים ומתפראים, פסולת, שרפות), חקלאות וחוות בודדים (מינים פולשים, מתפרצים ומתפראים, זיהום רעלים, העשרה בדשנים ובמים, פסולת, ציד).

• חלק משטחי האש ומהפעילות הצבאית מתקיימים גם בתוך שמורות טבע, ומתבצעת בהם פעילות כלי רכב כבדים (דריסה, הידוק קרקע, הטיית ערוצים, זיהום קרקע, זיהום רעש, פסולת).

• הכשרה ותחזוקה (הסרת צומח, עיקור הקרקע, סחיפת קרקע, שינוי ערוצי זרימה, זיהום אור), גידור (מגביל תנועת יונקים גדולים ובינוניים) והצבת פאנלים שנדמים לבעלי החיים כגופי מים (התנגשות של עופות, עטלפים וחרקים בפאנלים והטלת ביצים של חרקי מים על הפאנלים).

• בשנים שהשטח מוריק בעקבות גשם, ישנה רעיית צאן באזורים שונים בחולות בחורף ובאביב (שבירת קרומים ביולוגיים והידוק הקרקע, שינוי הרכב הצומח, העשרת הקרקע בחנקן).

• התחזיות צופות עלייה בטמפרטורה הממוצעת, עלייה באידוי-דיות ותקופות יובש ארוכות שנים (שיבושים בפנולוגיה: תזמוני נביטה ופריחה בצמחים וכן בבקיעה, בהגחה, במעוף ובנדידה של בעלי חיים. אובדן מיני צמחים וחי במדרונות).

• שינויים במגוון הביולוגי לאורך תקופת הניטור.
• השפעות שוליים של יישובים ומחנות צבא על המגוון ביולוגי.        
• הבדלים במגוון ביולוגי בשני בתי גידול שונים: ערוצי נחלים ומדרונות.

ביחידת הניטור 'הר הנגב' מנוטרים האינדיקטורים בחמישה אתרים שיש בהם יישובים, בחלקות קרובות ליישובים (0–100 מטר) במדרונות ובחלקות רחוקות מיישובים (500–2,000) בערוצים ובמדרונות. אתר אחד מבין חמשת האתרים הוא בסיס צבאי.