שכונת הדר

סיפור זה מביא את סיפורה החברתי-כלכלי של שכונת הדר מהקמתה בתחילת המאה הקודמת ועד ימינו. הוא מתחיל בסקירה היסטורית, עובר דרך היבטים דמוגרפיים מרכזיים ומסתיים בסיפור התחדשות השכונה, תהליך שהחל בשני העשורים האחרונים ואנו שואפים ללוות אותו בימים אלה, כאשר עיני רבים נשואות אל עבר השכונה אשר צמאה להשקעה - בתשתיות ובחברה.

חיפה מורכבת מתשעה רבעים מנהליים, והדר הכרמל, או בקיצור "הדר" (מסומנת בצהוב) היא הרובע השישי בעיר.

הדר ממוקמת על מדרונותיו הצפון-מזרחיים של רכס הכרמל. משקיפה על מפרץ חיפה, היא גובלת בואדי סליב והעיר התחתית מצפון, שכונת חליסה ממזרח, ואדי ניסנאס ושכונת עבאס ממערב ורמת הדר ומרכז הכרמל מדרום.

הדר הכרמל היא החמצה של התחדשות עירונית. זה מקום יפהפה ויש בו בנייה מודרנית באבן, ומבני באוהאוס בכמות רבה. אבל במשך השנים לא השכילו למתג את הדר כקטע ממרכז העיר. (שילה, 2008)

בהדר מתגוררים כ-40,650 תושבים, המהווים כ-14% מכלל תושבי חיפה (עיריית חיפה, 2020).

השכונה מחולקת לארבעה תתי רבעים (הדר מזרח, הדר מערב, הדר מרכז והדר עליון) ול-14 אזורים סטטיסטיים ששונים זה מזה באופיים הדמוגרפי.

השכונה משתייכת ברובה לאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, כפי שניתן לראות במפה: מרכז הדר ומזרח הדר משתייכים לאשכולות נמוכים (מסומנים באדום כהה), והדר עליון והדר מערב משתייכים ברובם לאשכולות גבוהים יותר (מסומנים בכתום - צהוב):

כשליש מאוכלוסיית השכונה הינם עולים יוצאי ברה"מ, מתוכם כ-30% בני 65 ומעלה.

מניתוחים שערכנו, כ-60% מכלל הקשישים בשכונה הינם עריריים, כלומר מעל גיל 75 וגרים בגפם. מדובר באלפי קשישים המתמודדים עם קשיי שפה ונגישות בשכונה בעלת שיפועים טופוגרפיים תלולים ותשתיות פיזיות מדורדרות.

להרחבה בנושא קשישים בהדר ובכלל, מוזמנים לעיין במצגת:

האוכלוסייה החרדית בהדר מתגוררת בעיקר בתת-רובע הדר מזרח - שכונת גאולה, רמת ויז'ניץ ומעונות גאולה, וכן בחלקים מסוימים של תת-רובע הדר עליון. ברמת ויז'ניץ מתגוררת חצר חסידות ויז'ניץ, והיא שכונה הומוגנית המתפקדת כקהילה סגורה ומלוכדת המונהגת על ידי האדמו"ר. רמת ויז'ניץ וסביבתה נחשבת כאזור בעל חתך חברתי-כלכלי נמוך, אך ברמה גבוהה יותר בהשוואה לשכונת גאולה (עיריית חיפה, ל"ת).

בסוף שנת 2018 מנתה האוכלוסיה הערבית בחיפה כ-32,700 נפש, המהווים 11.5% מאוכלוסיית העיר. האוכלוסיה מתחלקת לנוצרים ומוסלמים באופן שווה (עיריית חיפה, 2020). בהדר ובעיר התחתית קיימים הריכוזים הגבוהים ביותר של אוכלוסיה ערבית (28% ו-25% בהתאמה), לעומת מערב חיפה (17%), הכרמל (14%) ונווה-שאנן יזרעאליה (8%) (עיריית חיפה, 2020).

הקשר זה חשוב לציין את גל ההגירה הגובר בשני העשורים האחרונים של רבים מקרב האוכלוסייה הערבית בצפון הארץ לחיפה, ובפרט לעיר התחתית והדר. חיפה מובילה במגמת ההגירה החיובית של צעירים ערבים אליה עם יותר מ-1,000 נפשות בשנה. חלק מסוים מצעירים אלו לא בהכרח משנים את כתובת מגוריהם לחיפה, מה שמקשה על הערכת המספרים האמיתיים של התושבים הערבים בעיר, אך אין ספק כי הדר והעיר התחתית הפכו בשנים האחרונות לבירת התרבות הערבית-פלסטינית בישראל, עם שלל בתי עסק, מרכזי בילוי ותרבות סביב רחוב מסדה וביתר שאת בעיר התחתית (כהן, 2019; כהן, 2020).

בשנת 2015 נערך על ידי מכון דו-עת מחקר על השכונה, אשר התמקד בתהליכי ההתחדשות החברתיים בשכונה (להעמקה ראו מצגת "שינויים חברתיים בשכונת הדר").

בהקשר לפרויקט "חדר המצב החברתי", אנו מוצאות לנכון להדגיש את הנקודות הבאות מן המחקר:

• מדד כלכלי – בא לידי ביטוי בערך הנדל"ן, רמת מחירי השכירות, הכנסה לנפש, שיעור התעסוקה
• מדד הביטחון האישי – תחושת ביטחון, תחושת סיכון, אמון בגורמים כגון משטרה ומוקד עירוני
• מדד הסולידריות ותחושת קהילתיות – עמדות ותחושות כלפי שכונתיות, קשר לשכונה, פעילויות קהילתיות בשכונה ועוד
• כמות ואיכות השירותים החברתיים בשכונה – גני ילדים, גנים ציבוריים, מתנ"ס, קופת חולים וכו'

לפי דירוג העוני של הלמ"ס משנת 2012 - הדר מאופיינת בעוני גבוה עד עוני גבוה ביותר. כמו כן היא מדורגת גבוה ביחס למספר רשומים במחלקות לשירותים חברתיים.

ערך נדל"ן:

1. בין השנים 2005-2015 חלה עלייה משמעותית במחירי הדירות למכירה. העלייה בשיעור נמוך יותר מבשאר העיר אך התשואה על ההשקעה היא הגבוהה ביותר.
2. העלייה במחירי השכירות היא מתונה יותר (מאפשר אוכלוסיות של צעירים וסטודנטים).
3. שיעור התשואה על השקעה צפוי אף לעלות.

בסקר שנערך ב-2005 כחלק מהפעולות שליוו את הקמת קהילת הדר, עלתה בעיית הביטחון האישי כבעיה העיקרית המטרידה את תושבי השכונה (ביחד עם הזנחה סביבתית):

• 76% מהתושבים טענו כי השכונה מסוכנת במידה בינונית ומעלה.
• 58% טענו שהם מפחדים ליפול קרבן לפעילות עבריינית.

במסגרת המחקר שנערך, נשאלו תושבים על מפגש עם מקרי אלימות, הומלסים, נרקומנים או אלכוהוליסטים. האחוזים הגבוהים מעידים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים על מצב השכונה והאוכלוסיות המוחלשות בה:

למרות זאת, ממוצע תחושת הביטחון האישי אותה דירגו התושבים היא בינונית-גבוהה (5.7 בסולם של 1-7). סברה שהועלתה במחקר היא שכנראה תושבים נתקלו במקרים של הומלסים, נרקומנים ואלימות אך לא חשו שהדבר מאיים עליהם באופן אישי.

בשנים הראשונות שסיימתי לעבוד בשעה 7, 8 בערב פחדתי ללכת ברחוב. לא היה נעים להסתובב בהדר. גם ביום, הורים וילדים פחדו ללכת לבית ספר, בגנים ישנו שיכורים. תחושת הביטחון האישי זה דבר מאד חשוב. היום הכול השתנה: רחוב מסדה לדוגמא, מלא בבתי קפה. יש חנויות של מעצבים, של תכשיטנים, זה רחוב עם אופי שאין לו תחליף. משהו בשכונה זה באמת קהילה, יש שם שכונה של פעם, שכונתיות" (יבלברג וקוממי, 2015, עמ' 18)

המחקר מצא שביעות רצון במידה בינונית-גבוהה ביחס לשכונה, לשירותים החברתיים בה (פעילות המתנ"סים ושירותים חיוניים - משטרה, קופת חולים, טיפת חלב וכו') ולתחושת הקהילתיות שבה. תשובות הנשאלים העידו על אכפתיות ומעורבות כלפי מצב השכונה. התושבים ראו את עתידם בשכונה במידה בינונית ובמידה נמוכה יותר העידו כי היו עוברים מהשכונה אם היו יכולים.

קהילתיות זה אחד הדברים המשמעותיים של החיים פה, לפחות לי, אני מרגיש שהדר זה המקום הכי קהילתי שאני מכיר... לי באופן אישי זה נותן תחושה של ביתיות. מה זה קהילתיות? המון קשרים אישיים, אנשים מכירים אחד את השני, יש מסיבה על הגג אתה מוזמן, יש איזושהי תחושה של שייכות... פתאום מדברים ברחוב, נפגשים על הדרך וכדומה (יבלברג וקוממי, 2015, עמ' 21)

לעומת זאת, נמצאה מידת שביעות רצון נמוכה כלפי שירותים קהילתיים הקיימים בשכונה - גני ילדים וגנים ציבוריים, וכן כלפי מצב התחזוקה הירוד של השכונה.

המחקר מצא כי בין השנים 2005-2015 פותחו יוזמות קהילתיות רבות אשר העידו על עשייה אינטנסיבית בתחום הקהילתי בשכונה. להרחבה, ראו מצגת "שינויים חברתיים בהדר".