הדר-תה

תוכנית-האב הלאומית בתחום הזקנה, היא תוכנית ארצית השואפת לוודא שהעלייה בתוחלת החיים תאפשר לאזרחים הוותיקים בישראל קיום בכבוד, בביטחון ובריאות טובה ועם איכות חיים ראויה. במסגרתה, נבחן את שכונת הדר בחיפה והתאמתה לאוכלוסייה הקשישה החייה בגבולותיה.

שכונת הדר, סובלת מבעיית הזדקנות כפולה – הזדקנות המרחב לצד הזדקנות האוכלוסייה. מטרת תסקיר חברתי זה, הוא להחזיר להדר את ההדר באמצעות האוכלוסייה המבוגרת החיה בשכונה. במסגרת התסקיר נציג את ההיסטוריה של שכונת הדר בחיפה מימי הפאר של השכונה בתחילת דרכה ועד נטישתה, לצד הזדקנות האוכלוסייה בשכונה.

נציג מחקר תיאורטי וכמותי לצד מחקר מהקרקע באמצעות סיור, תצפית וראיונות, במטרה להציע מדיניות לשיפור האינטגרציה בין המרחב המזדקן בהדר, לזקן הגר בו.

לצורך בדיקה זו, נתייחס לגיל השלישי כאל קבוצת האוכלוסייה בגילים 65+.

העיר חיפה מדורגת היום במקום השני בארץ ביחס לאחוז האזרחים הוותיקים הגרים בעיר. על פי הרכב הגילים בחיפה, מהווה קבוצת האוכלוסייה של בני 65+ כ-18% מכלל תושבי חיפה, כאשר בקרב האוכלוסייה ה"יהודים ואחרים" בעיר, חלקם אף גדול יותר ומונה 19.3%. לרוב, תפרוסת האזורים בהם חלקם היחסי של בני 65+ גבוה מהממוצע בחיפה, תואמת לאזורים בהם ישנה שכיחות נמוכה של בני 0-17. 

בהתאם לתמורות בשכונה שהוזכרו קודם, בשכונת הדר בדומה לשכונות וותיקות נוספות בחיפה, חלקם היחסי של התושבים הוותיקים גבוה יותר. גם שכיחות של מוסדות מגורים לאוכלוסייה הקשישה באזורים הוותיקים עשויה לחזק את משקלם היחסי באוכלוסיית השכונה. השכונה מונה 6,730 תושבים בגילים 65+, אשר מהווים 17.9% מכלל תושבי הרובע. 

אוכלוסיית השכונת מאופיינת בגיוון של קבוצות אוכלוסייה, הן מבחינת המוצא, הדת מגדר ועוד לכן השירותים העירוניים הנבחנים ביחס לאוכלוסייה הוותיקה של השכונה, צריכים להיות מגוונים ומותאמים לכלל קבוצות האוכלוסייה השונות בהתאם. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עפ"י נתוני ארנונה מהעיירה, ניתן לראות כי שטחי הדירות בהדר נעים ברובם בין 54 ל-69 ק"מ, שזה גודל דירת 3 חדרים לערך, היכולה להתאים גם לצרכי הקשיש (מפה 2). 

ממוצע הנפשות לדירות באזור זה הוא 1.2-2.2 (מפה 3), כך שהצפיפות המתקבלת היא ברובה בינונית-גבוהה (מפה 4).

בשנת 2013, הוקמה התארגנות התנדבותית על ידי תושבי השכונה הפעילים בה שהקימו את מועצת הדר-כרמל. מטרתם – "קידום ושיקום הדר כמרכז עירוני חי ותוסס וכשכונת מגורים המאפשרת איכות חיים לתושביה, ומחזירה את ההדר להדר". במסגרת מסמך צרכים של שכונת הדר שהוגשה לראש העירייה (2020), תושבי השכונה החיים ופעילים בה הציגו את צרכי השכונה לדעתם, במטרה לקדם את התחדשותה של הדר. במסגרת מסמך הצרכים הועלו נושאים שונים, ביניהם בנושאים הנוגעים לקהילה הקשישה: 

במפת הגבהים של חיפה (מפה 5), ניתן לראות את התלילות הפיזית בה העיר ממוקמת, מה שמייצר רחובות עם שיפועים לא נוחים להליכה – קושי במיוחד לאוכלוסייה המבוגרת. במקרים רבים המרחק הפיזי המתוכנן לא שקול למרחק התחושתי, שארוך בהרבה, ולצד תחזוקה לקויה, מחסור בצל לאורך הדרך וחוסר במקומות מותאמים להפסקת הליכה, יש קושי בקבלת אורח חיים המעודד יציאה מהבית. במיוחד בגיל הזקנה כאשר היכולת הפיזי נחלשת, הכושר הגופני יורד ומגבלות בריאותיות משפיעות על היכולות הפיזיות. כך, מרחק הליכה של אדם צעיר, לעיתים יוכפל לזמנו אצל אדם בגיל השלישי. ההליכה הקשה מונעת קבלת שירותים במרחק סביר מהבית ומקשה על המעורבות ונגישות של כל תושבי הדר ושל האזרחים הוותיקים במיוחד. על כן, הרשת העירונית צריכה לפעול בכדי לגשר על קשיים אלו ולנסות להטיב עם כלל התושבים במקום, וכאמור במיוחד עם הגיל השלישי. 

במסגרת בחינת שכונת הדר ביחס להתאמתה לאוכלוסייה הקשישה המתגוררת בה, הגדרנו אזור התייחסות המשמש אזור מייצג לבדיקת המרחב העירוני. במסגרת הבדיקה הלכנו לאורך המסלול האדום ותצפתנו על המרחב, ביקרנו בעמותת לב ח"ש, שם דיברנו עם אלכסנדרה שאחראית על מועדון לניצולי שואה ועשינו ראיון עם סופיה, קשישה הגרה בהדר, במרחב ההתייחסות הנבחר (מפה 6). 

סופיה, גרה בכתובת ירושלים 33 בצמידות לגן בנימין. כשנשאלה איך היא מרגישה בשכונה, סופיה ענתה:

"נו מנקודת מבט שלי אני אוהבת את הפארק [גן בנימין], זה שהכול קרוב לכל הנקודות החשובות כמו לשוק לדוגמא שזה משהו מאוד חיוני, קופת חולים, חנויות, כל זה נמצא קרוב וטוב מאוד שכך, הייתי רוצה גם שבאופן כללי יהיו יותר פארקים וכבישים טובים יותר."

אצל האוכלוסייה הקשישה, המרחב הנגיש להם מצטמצם וקטן בחלוף השנים, לכן יש חשיבות רבה בפריסה רחבה של שירותים החיוניים להם ברדיוס מצומצם. במיוחד כאשר מרביתם מתניידים בתחבורה ציבורית או ברגל בסביבה טופוגרפית. שוק תלפיות ורחוב הרצל בעל החזית המסחרית בקומת הקרקע, הם נקודות החוזקה של הדר במרחב זה ומאפשרים לאוכלוסייה הקשישה הגרה בקרבתם להנות מהצרכים החיוניים להם במרחקים נגישים. 

בנוסף, ישנה חשיבות רבה לאוכלוסייה זו ביחס ועזרה הניתנים בעמותות או מועדוני קשישים. לעיתים מועדונים אלה עונים על צרכים בסיסים כמו חלוקת מזון וארוחות חמות ולעיתים החשיבות היא בהפגת הבדידות והאפשרות להיפגש עם אנשים נוספים בני הגיל השלישי. סופיה אשר הולכת למועדון המיועד לניצולי שואה המופעל על ידי עמותת לב ח"ש, העידה על התחושה שלה במועדון - "שם אני מרגישה פלוס מינוס בן אדם".

מתוך המיפוי (מפה 7), ניתן לראות כי במרחב הנבחר ישנו מועדון אחד כזה (המועדון שאליו סופיה הולכת), ובכל הדר ארבעה בלבד.

בדבריה, סופיה הזכירה כמה פעמים שלמרות שהיא נהנת מאוד מגן בנימין, יש מחסור בשכונת הדר בגנים ולדעתה יש צורך בהוספה של גנים פתוחים ומוצלים שיוכלו לשמש את שאר האוכלוסייה הקשישה בשכונה. גם אלכסנדרה (אחראית מועדון ניצולי השואה בעמותת לב ח"ש), הזכירה נושא זה והעידה כי שמעה מהקשישים הבאים למועדון על מחסור בגנים ועל רצון ביותר אזורים פתוחים, פחות מרחבים בנויים ויותר עצים - במיוחד בתקופת הקורונה.

ניתן לראות במיפוי כי המרחב הנדון הוא בעיקרו מרחב בנוי, וישנם מעט מרחבים של גינות ציבוריות בהדר, כאשר ביחס לשטח הנבחר לבדיקה, גן בנימין הוא הגינה הפתוחה היחידה (למעט גן המדעטק, אך אינו נחשב סטטוטורי גן ציבורי). זהו נתון עגום שבשטח של 0.5 קמ"ר ישנה רק גינה ציבורית אחד גדולה בגודל 0.01 קמ"ר שאמורה לספק את כל תושבי המקום ובעיקרם - ילדים ובני הגיל השלישי. 

שכונת הדר, כמו שכונות רבות בחיפה בנויה על טופוגרפיה, כמו שניתן לראות במפת הגבהים, במפה 9. ישנם רחובות רבים כמו רחוב הרצל המסחרי, אשר בנויים לאורך קו טופוגרפיה ולכן הרחוב לאורכו מישורי ונוח להליכה. רחובות הניצבים לרחובות הללו, הם רחובות בהם הטופוגרפיה תלולה יותר וישנו קושי רב בהתניידות רגלית. ההליכה ברחובות אלה הופכת לקשה מאוד ובעלת מאמץ, במיוחד לבני האוכלוסייה הקשישה אשר להם המאמץ רב הרבה יותר. לפעמים המעבר בין הרחובות האופקיים המקבילים (לאורך קווי הטופוגרפיה), הוא דרך דרכים תלולות ומאומצות ולעיתים אף יש צורך במעבר דרך מדרגות המתמודדות עם הפרשי הגבהים, כפי שניתן לראות בתמונות הבאות.

ביחס לאוכלוסיית הגיל השלישי יש חשיבות רבה להתניידות ברגל, במיוחד כאשר מדובר במרחבים עירוניים בעלי טופוגרפיה ולרוב אינם מישוריים ונוחים להליכה. במקרה זה יש חשיבות רבה במציאת עזרים שיכולים להקל על ההליכה במרחב הציבורי.  

ניתן לראות במיפוי 10, מיקום של ספסלים והצללה, שיכולים להיות משמעותיים במרחב הציבורי. אם ההליכה הפיזית קשה לבני אוכלוסייה זו, אז הצללה לאורך הדרך וספסלים לאורכה יכולים להקל מאוד בהליכה הקשה להם.

בשיטוט שלנו במרחב הנבחר, זיהינו כי ישנם מרחבים יותר מוצלים - בעיקר לאורך הרחובות האופקיים והמישוריים, וישנם מרחבים רבים ללא הצללה, כאשר עיקרם ברחובות האנכיים אשר בהם ההליכה קשה עוד יותר ובמיוחד כיוון שהם גם חשופים לשמש (תמונות הבאות).

נקודת חוזקה שזיהינו במרחב הנבדק היא מעברי החצייה, הפרוסים בשפע לאורך הרחובות ומקלים במעברים. מעברי החצייה ממוקמים במרחקים קצרים זה מזה ובכך מאפשרים להולכי הרגל, הליכה מהירה וממוקדת ללא צורך בהארכת מסלול ההליכה במטרה להשתמש במעברי חצייה.

שכונת הדר סובלת מבעיה כפולה, הזדקנות המרחב העירוני לצד הזדקנות האוכלוסייה. השכונה שהתיישנה והוזנחה במקרים רבים, צריכה להתאים את עצמה לאוכלוסייה שהזדקנה לצידה וכעת, בעלת צרכים שונים מהמרחב העירוני. לבני האוכלוסייה הבוגרת יש קשיים ומוגבלויות שעלולים להפריע להם להשתמש במרחב העירוני, עד כדי מניעה מיציאה מהבית אל המרחב הציבורי שלא נגיש להם. כתוצאה מכך, במקרים רבים הם עלולים לחוש תחושה מוגברת של בדידות שעשויה אפילו לפגוע בבריאותם. 

במסגרת חקירת המרחב הנבחן הועלה הצורך הרב של האוכלוסייה בגינות ציבוריות פתוחות, מונגשות ומוצללות עקב המחסור של הדר בגינות אלה. במרחב הנבחר הגינה הציבורית היחידה היא גן בנימין, אשר מועילה מאוד לגרים בקרבתה, אך עם זאת היא הגינה היחידה במרחב והיא לא נגישה מכל צדדיה. בנוסף, יש חשיבות רבה בפריסה רבה של שירותים חיוניים והם אכן קיימים ברחוב הרצל המסחרי או בשוק תלפיות. המרחב הנבדק בעל טופוגרפיה ההרית ולכן יש קושי רב בהתניידות רגלית, המשמשת את בני הגיל השלישי במחסור של תחבורה ציבורית מספקת. בנוסף, המרחב העירוני שלעיתים אף כלל חסמים פיזיים שלא אפשרו מעבר נגיש, היה גם חסר לרוב עזרים להקלת ההליכה כמו צל וספסלים לאורך הדרך. המרחב הנבדק בשכונת הדר, בעל פוטנציאל להיות שימושי ונוח לאוכלוסייה המבוגרת, אך במצבו הנוכחי הוא אינו מספק את הצרכים של אוכלוסייה זו. 

בחלוף השנים, המרחב הנגיש לבני הגיל השלישי, מצטמצם והמרחקים שהם מסוגלים להגיע אליהם נהים קטנים יותר ויותר. בחיפה יש לכך חשיבות גדולה אף יותר בעקבות הטופוגרפיה התלולה והקושי הרב לזקנים לנוע במרחב זה. לכן, כדי לאפשר לקשיש לחיות בנוחות בסביבה הביתית שלו, המרחב העירוני העוטף אותו צריך לספק לו את כל צרכיו. בשכונות מזדקנות בדומה להדר, עירוב השימושים העירוני, צריך להתאים את עצמו לאוכלוסייה הזקנה בכך שיתממש ברדיוס קטן יותר, בו הקשיש מסוגל להתנייד בנוחות. המרחב לא חייב להיות קטן בממדיו, אבל חייבת להיות חשיבות להנגשה שלו לקשיש. ההגעה אל מול החזרה מהאזור הציבורי, התנועה במרחב, העזרים המלווים את הקשיש במרחב הציבורי וכל דבר שיכול לבוא לעזרתו של הקשיש עם הקושי המונע ממנו לצאת אל העיר. 

כדי לאפשר זאת, נציע לחלק את השכונה המזדקנת לחלוקות משנה קטנות יותר, בדומה לשמיכת טלאים, כאשר כל חלוקה תקיים בתוכה את כל צרכיו של הקשיש במרחב הציבורי, תוך שמירה על מערך אחד שלם ונגיש בין חלוקות המשנה הקטנות. כל מרחב כזה יוכל להתאפיין באופי שונה בכדי לאפשר גיוון במערך העירוני הכולל, תוך הקפדה על קיום הצרכים של הקשיש בתוך מערך זה. 

בחרנו לחלק את המרחב הנבחר בהדר לשתי היררכיות של חלוקות משנה (מפה 11). הראשונה, היא הקו הכחול, אשר נשענת על החלוקה הסטטיסטית העירונית, בה קו האורך הארוך ביותר הוא כ-500 מ' והחלוקה השנייה המופיעה בטלאי הצבעים, בה קו האורך הוא כ-300 מ' והיא החלוקה הבסיסית הקטנה ביותר לנגישות הגבוהה ביותר. בכל חלוקה המיוצגת בטלאים, ישנו מענה לצרכיו הבסיסיים של הקשיש - נגישות, ניידות, התאמת הרחוב לצרכיו וגינה ציבורית. שאר השירותים העירוניים מפוזרים בין טלאי המרחב, המרכיבים את המרחב הסטטיסטי השלם, כאשר חיבור הטלאים מספק לקשיש את מלוא צרכיו מהמרחב העירוני הנתון.

לאחר העמקה בדגשי ארגון הבריאות העולמי (WHO) והמודל שפרסם - עיר ידידותית לגיל השלישי (“age friendly cities”), יחד עם תכנית אב לאומית בתחום הזקנה בחרנו להתייחס לנושאים הבאים המאגדים בתוכם הצעות נרחבות על מנת להתאים את המרחב העירוני החיפאי לתושב הקשיש בשכונת הדר, תוך התייחסות לחלוקת הטלאים המרחביים.

תחילה נדון בנושאים - חברה וקהילה, ביטחון אישי ושירותים ונציע הצעות אסטרטגיות בכל תחום ובהמשך נפרט את הנושא של המרחב הציבורי, תוך התייחסות למרחב הנבדק בהדר. 

לאור הצרכים שהועלו מחקירת שלושת האשכולות הנ"ל, הבנו כי לצד השירותים הרבים שמוצעים בשכונה, נדרשת הוספת שירותים המיועדים לקבוצת הגיל השלישי, ולכן בחרנו לעבות ולהוסיף שירותים ייעודים אלו (כגון דיור ייעודי לקשישים בקהילה, מרכז שיקום ועוד). בפיזור השירותים שהוספנו, התייחסנו לצורך בחילוקם באופן מפוזר במרחב הכולל, תוך התייחסות לחלוקות הטלאים ושאפנו לוודא כי בכל טלאי מרחבי, יהיו שירותים לקשיש. ראה מפה 12 

יחד עם הזקנות האוכלוסייה, גם המרחב הציבורי בהדר הזדקן, באופן טבעי אחרי למעלה מ-100 שנות קיום ללא טיפול ממוקד בתשתיות, במרחב, ובהתחדשותו. כך נוצרה בעיה כפולה אשר יש לה השפעות הדדיות על המרחב. להזדקנות של הדר יש השפעה שלילית על נוחות הזקנים בשכונה, ולכן יש לשפר את פניה, כך שתטיב עם אוכלוסיית הגיל השלישי, ותביא למשיכה של אוכלוסייה צעירה לפריחה מחודשת של האזור. אנו מציעות תכנון אסטרטגי בגישה זו, לפי התייחסות ל-5 נושאים עיקריים - רחובות, גנים ציבוריים, הצללה, נגישות וניידות .להלן הצעתנו:

רחובות- על מנת לאפשר לזקן לצאת מביתו בבטחה ולהמשיך לנהל אורח חיים עצמאי בסביבתו המוכרת, עלינו לדאוג כי המרחב הציבורי, ובראשו הרחוב יהיה מותאם לקבוצת גיל זו, אשר נתמכת רבות בשירותים הקרובים לסביבתו. 

• התקנת רמזור מדבר במעברי החציה, המתריע בקול על מעבר ביטחותי וזמן להחלפתו הנותן לקשיש לעבור את הכביש בזמנו בביטחה. (מצריך הגדלת זמן החלפת הרמזור באזורים עם ריכוז אוכלוסיה מבוגרת)
• פריסת צירי תאורה נאותים לארוך הרחובות השונים והגינות הציבוריות להעלאת תחושת הביטחון.
• הצבת חדרי שימוש ציבוריים נאותים בעלי גישה נוחה ומהירה ממרחב ציבורי מרכזי. כך שהקשיש לא יחשוש לצאת מהבית לזמן ממושך ללא מקום מתאים לצרכיו.
• מדרכות נעות - בשכונת הדר, בה הטופוגרפיה תלולה יחסית, ניתן למפות מקומות בהם ישנה תנועה ערה יותר של האוכלוסייה זקנה ולייצר מערך מדרכות נעות אשר יאפשר להם לנוע בפשטות לטווחים קצרים - בין תחנות אוטובוס, מהבית אל גינות, סופר, בית מרקחת וכו'. 
• הוספת רמפות/שבילים בעלי שיפוע תקני וקל להליכה לצד כל גרם מדרגות בכלל, וכן במדרגות המהוות קיצורי דרך בשכונה.
• רמפות רחבות מהמדרכות לכניסה בטוחה לאוטובוסים וכן מאחזי יד לתמיכה בתחנות אוטבוס מרכזיות.
• נתיב נסיעה לקלנועיות, אשר אינן יכולות לקחת חלק במדרכה וכן בכביש ולכן נתיב ייעודי מהווה פתרון ישים. (יכול להיות משולב עם מסלול אופניים). משולב בעיקר בהשקה בין מרחבי הטלאים כדי לאפשר נוחות מירבית במעבר בין מרחבים שכבר מחוץ לטווח של הקשיש להליכה רגלית - ראה מפה 13
• מערך של משטחי אזהרה במרחב, המתריעים על כבש או מדרגות. יהיו בעלי טקסטורה וחומר שונה מהריצוף הקיים ברחוב וימנעו היתקלויות/נפילות.
• יצירת מגוון אפשרויות של שהייה במרחב - נישות שקטות לישיבה רגועה וכן אזורי ישיבה ושהייה במקומות הומים ופעילים יותר כמו אזור לב הדר - מפגש הרחובות הרצל פינת בלפור, ומפגש הרחובות הרצל, מנחם, ארלוזרוב.
• הצבת מאחזי יד יחד עם מתלה שקיות במעברי החצייה השונים בזמן ההמתנה לרמזור המתחלף, על מנת להקל במידה של סחיבת ציוד, קניות וכו' על הקשיש כך שתהיה מנוחה רגעית לגוף.

גינות ציבוריות – ישנה חשיבות רבה לדאוג לשטחים ירוקים בעיר, ובפרט לאכלוסיה הנ"ל אשר נהנת מיציאה לשמש, מצפייה במתרחש וממנוחה בסביבה נעימה, אשר ידועה כי הם בעלי השפעה על מצבם הנפשי ורוחם.

• הסבת שטחים או מרחבים "מתים" לגינות ציבוריות ירוקות. כחלק מהזדקנות השכונה ישנם מרחבים לא מטופלים, או נטושים במצב רעוע וזנוח אשר אינם בשימוש כלל. הפיכתם לפנינות הנגישות לאוכלוסייה ומוצלות, יחד עם ספסלי ישיבה מותאמים לקשישים (ידיות אחיזה, גובה ורוחב מותאם מידות ועוד). גינות אלו, מוקמו תוך חשיבה על סיפוק מרחבים ירוקים בכל תת חלקה של טלאי, במטרה שלכל קשיש יהיה גינה קרובה לביתו. הגינות שחסרות כיום ועלו כנחוצות מאוד באזור, יכולות לחזק את המרחב ואת האנשים בו זמנית. ראה מפה 14
• הגדלת כמות ומגוון הגנים והפארקים הקיימים - יוצר מרחבים פתוחים, ירוקים ורב גילאים. כמו כן, שילוב גינות קהילתיות וגינות כלבים לרווחת התושבים. בגינות אלה הזקנים יוכלו לגנן ולגדל ירקות ופירות וכן ליצור קשרים חברתיים היפיגו את בדידותם. ניתן בתכנונם לתת לכל גינה אופי שוני, בהתאם למרקם של הטלאי המרחבי בו היא מוצבת, וכך לאפשר גיוון במרחב. ניתן לראות במפה 14 כי הצענו הוספת גינות ציבוריות חדשות, המפוזורות ברחבי השכונה כך שיהיו בכל טלאי מרחבי, עם מרחקים נוחים להליכה.

הצללה- על מנת לאפשר מערך התניידות נוח, ושהייה נעימה באקלים הישראלי החם, נדרש פתרון הצללתי במרחב הציבורי.

• שתילת עצים רחבי תפרוסת ברחובות הלא מוצללים כיום בשכונה (בעיקר האנכיים) ראה מפה 14
• הוספת מערכת הצללה בגינות הציבוריות.

נגישות - על מנת לאפשר ניידות ועצמאות של הקשיש בסביבתו, המרחב צריך להיות מונגש ומאפשר, המקדם את צרכיו ומותאם כך שהקשיש יוכל להמשיך בשגרת חייו המוכרת יחד עם הזדקנתו.

• הוספת מאחזי יד בכל מדרגות השכונה במידה ורוחב המדרגה גדול מ- 1.10 מ' יש להוסיף מאחז יד באמצע המדרגות בנוסף ל-2 צידיו.
• סיירת השכונה תדווח על חסמים באופן מיידי במרחב, במדרכות, מדרגות, כניסות למבני ציבור, גנים ציבוריים ועוד. כמו כן תדווח על מפגעים מסכנים במשטח ההליכה היכולים לגרום לנפילה.
• עיגון פחי האשפה והמחזור כך שלא יחסמו את המעבר להולכי הרגל וישאירו רוחב של 2 מ' לפחות למעבר (המתאים גם לנעזר בהליכון, כיסא גלגלים מקל ועוד).
• הצבת מקומות שמורים לזקן "מפני שיבה תקום" בתחבורה ציבורית ובהמתנה לשירות במוסדות ציבור ע"י שילוט.

ניידות – ככל שהגיל מתקדם, עולה איתו הקושי להתנייד, בין אם זה ברכב פרטי, בתחבורה ציבורית או בהליכה ועל כן יש למצוא פתרונות המניידים את האכולסייה המתבגרת לצורכי חייהם ומתחשבת במגבוליתהם, על מנת להקל על היציאה שלהם מהבית בכדי להמשיך בצורת התנהלות עצמאית. למטרה זו, חילקנו את המרחב לטלאים במרחקים של 300 מ', בהם לקשיש יהיה נוח להתנייד גם בהליכה רגלית. במפגש ובמעבר בין טלאים שונים יש צורך בטיפול נוסף.

• הקמת רשת שאטלים לאוכלסייה הקשישים, בעיקר ברוחובות האנכיים המושפיעים והבאת האוכלוסיה למרכזי המסחר והשירותים. ראה מפה 13
• התקנת ספסלי מנוחה מותאמים ברחובות המשופעים לעצירת ביינים.
• הגדלת כמות תחנות האוטבוס ברחובות המשופעים כך שמרחק ההליכה לבניין לא יעלה על 300 מטר בשיפוע.
• תחבורה ציבורית הנותנת מענה רב יותר במרחב של אוכלוסייה מבוגרת, תוך התייחסות לטופוגרפיה והקושי הרב שבעלייה תלולה לעומת ירידה.
• הוספת שלטי מיקום ברחובות המרכזיים להקלה על התמצאות במרחב הציבורי העוזר לכלל הקשישים ולדימנטים בפרט.
• השכרת קלנועיות (בדומה לתל-אופן) בנקודות אסטרטגיות בצירי מפתח בשכונה - רחוב החלוץ, הרצל, בלפור ואורלוזורוב, מתוך הסתכלות על רחובות בעלי אופי מסחרי ובעל ערכי קישוריות גבוהה בשכונה בהם יש נתיב ייעודי לקולנועית. ראה מפה 13

כחלק מחשיבה על תהליך ההזדקנות והתאמת המרחב אליו, חשבנו על הדרך הקלה לחיות בביטחה בזקנה בעזרת חידושים ועזרים לקשיש. כחלק מחשיבה על איכות חייהם של אוכלוסיית הגיל השלישי וכיצד המרחב יכול לסייע להם להזדקן בכבוד בסביבתם, ראינו צורך טכנולגי שיכול לענות על צרכים נוספים שאינם באים לידי ביטוי בפתרון פיזי, להלן כמה הצעות שראינו לנכון לעודד התייחסות.

• חיישני תאורה במרחבי הביניים - למשל חדרי מדרגות בהם התאורה נכבת מהר עבור קצב העלייה האיטי יותר של הזקנים והקושי הרב לעלות כאשר אין תאורה. התאורה תישאר דלוקה כל עוד יש תזוזה במדרגות.
• מקל הליכה משוכלל הכולל בתוכו- מערכת ניווט, מד דופק, חיישן המתריע על מפגעים בדרך שעלולים לגרום לנפילה, אינטרנט אלחוטי, תצוגת אורות לד, רטט, אותות במקרה שהאוחז במקל הלך לאיבוד או חווה בעיה רפואית ודיווח למשפחה ולגורם רפואי.
• הפעלת ישומון – לקשיש / לבני משפחתו כך שבצורה נגישה וקלה ניתן להזין את הנתונים והמסמכים הנדרשים בכדי לקבל קיצבת סיעוד / זקנה ללא צורך רב בבירוקרטיה והגעה לסניפים.

• מכשיר מקריא שילוט רחוב - עם הפניית המכשיר לכיוון השלט מסוים, הוא יעביר את הכתוב בשלט בצורה קולית אל אוזניה/הנייד. 
• ארגון בדומה ל"ידידים בדרכים" - ארגון מתנדבים אשר מספק עזרה ראשונית בהתאם לקריאה מעכשיו לעכשיו. לייצר ארגון דומה של מתנדבים עבור זקנים שזקוקים לעזרה רגעית- מלעבור כביש סואן לסחיבת הקניות ועוד, יכול לבוא בעזרת אפליקציה או הזמנה טלפונית.

שכונת הדר, שהוקמה בתחילת המאה הקודמת והייתה שנים רבות שכונת הזוהר של חיפה, חוותה התיישנות הן בתשתיות, בסביבה ובמבנים אשר הובילו לקשיים ולבריחה של אוכלוסייה צעירה וחזקה. דבר שהוביל לביסוס אכולוסייה חלשה ומזקדנת במקום יחד עם תשתיות מזדקנות והורידו את רמת החיים ברובע. עם הנסיונות להשיב את ההדר להדר בשנות ה-2000, תוך בחינת המרחב והאוכלוסייה המתגוררת בו, יש לבחון כיצד להתאים את המרחב בפרט לאוכלוסייה הקשישה, המהווה חלק אינטגרלי מהתושבים ואף עתידה לגדול בשנים הבאות עם גידול בתוחלת החיים.

בבסיסה, הדר מלאת שירותים הנחוצים לקשישים, בעלת תחבורה ציבורית ענפה, ומהווה מרחב מחייה מוכר כך שהקשישים בה יכולים להזקן בסביבתם. בכדי לאפשר להם הזדקנות בכבוד ובאיכות חיים גבוהה, על השכונה לעבור שינויים בשביל להקל עליהם ביציאה מן הבית ובשהייה למרחב הציבורי, דבר שהיום אינו קורה די, זאת על ידי טיפול עיקרי ברחובות ובגינות הציבוריות (תוך מתן התחשבות מיוחדת לנגישות, ניידות והצללה).

לאחר סקירת תכנית האב הלאומית לזקנה, חקירת היסטורית השכונה, למידת נתונים דמוגרפים מסקירה "מלמעלה" יחד עם סקירה "מלמטה" הכוללים ראיון עם תושבת השכונה, סיור בשטח וזיהוי הכשלונות והפוטנציאל במקום, יכלנו בעזרת דגשי ארגון הבריאות העלומי (WHO) והמודל שפורסם- עיר ידידותית לגיל השלישי (“age friendly (cities” להציע התאמות למרחב העירוני בהדר שיקלו על תושבי הגיל השלישי במקום.

אך עם זאת, כל הפתרונות לתכנון אסטרגטי מרחבי שהצענו למרחב, אינם יכולים לפתור את הבעיה לבד, אלא צריכים לבוא במאמץ משולש משולב עם שינוי מדיניות ופיתוח עזרים טכנולוגיים. החשיבות בשינוי המדיניות היא הרחבת זכויות הקשיש, תוך הכרה ביכולת של הקשיש להיות חלק חשוב בעל תרומה רבה לקהילה, ויהפוך מנטל למשאב. בנוסף, עם הקדמה הטכנולוגית, אנו לא יכולים להשאיר את הקשיש ותהליך הזדקנותו מאחור ועלינו לפעול ליצירת אמצעים טכנולגים שיכולים להוות עזרים המקלים על פעולות בסיסיות ביום יום, ובעלי פוטנציאל לשנות באופן משמעותי את רמת ואיכות החיים שלו.

כך שיחד עם שיפור הסביבה הקיימת בעזרת חיזוק והחלפת התשתיות במקום, והתחדשות פני הסביבה ועיצובה תוך הקניית איכות והתאמה למקום ולסובביו בדגש על קבוצת הגיל השלישי, הפעולה המרחבית המקיפה, תביא למשיכת תושבים חדשים, צעירים ומבוגרים כאחד, ובכך תפתור את הבעיה הכפולה הקיימת כיום.

איזנברג, אפרת, קולקה, טל, שילון, מור. התחדשות עירוניות, בחינה של אסטרטגיות ומודלים להתחדשות מרחבים עירוניים. הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, החממה החברתית לדיור וקהילה, 2015.  https://socialhub.technion.ac.il/wp-content/uploads/2017/12/urban-renewal-Haifa.pdf 

איך ענה ראש עיריית חיפה, יונה יהב, לסטודנטית ששלחה לו לוח שנה מקורי בו תמונות הזנחה של שכונת הדר, שהכעיס אותה ואת תושבי הדר?. ניוז חיפה קריות.נט, 2016.  https://newshaifakrayot.net/?p=32035 

ברודסקי, ג'ני, שנור, יצחק, באר, שמואל. בני 65+ בישראל שנתון סטטיסטי 2016. מאיירס-ג'וינא-ברוקדייל, המרכז לחקר הזיקנה, 2016.

גזית, אמיתי. לא הוד ולא הדר. כלכליסט, 2015.  https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3658317,00.html 

דהן, דנה, נמרוד, גלית. דפוסי פנאי בקרב אזרחים וותיקים בישראל. מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, האוניברסיטה העברית, 2014.

דמוגרפיה. עיריית חיפה.  https://www.haifa.muni.il/Services/Strategic-Planning-And-Research/Documents/demography.pdf 

ד"ר בן נון, רינת. תכנון עירוני לעת זקנה , שפת רחוב- מגזין עירוני. 18 בפברואר 2019, מדור חברה.

דר, עדן. החופש לגדול ולהזדקן. פרויקט גמר במסלול אדריכלות נוף, טכניון - המכון הטכנולוגי בישראל, 2020.

האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר לשכת מנכ"ל. הדר נתונים דמוגרפים 2015, רובע 6 הדר. עיריית חיפה, 2015.

הכנסת ה-20. הוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת הכלכלה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: בניית תוכנית-אב לאומית בתחום הזקנה, בראשות חברת הכנסת טלי פלוסקוב. 2017-2018.

 https://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/S-Report20.pdf 

הזקנים בישראל 2017. מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, ג'וינט ישראל אשל, 2017.

חזן, חיים. אנשי הלימבו, מחקר על הבניית עולם הזמן של זקנים. אשל – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל, 2003.

יבלברג, ירון, קוממי, יניב. התחדשות שכונת הדר בחיפה. סיכום מחקר מלווה. מכון דו-עת.

יקוביץ, אסתר, בריק, יצחק, קטן, יוסי. השירותים לאוכלוסייה הזקנה בישראל: הצורך בעיצוב תכנית-אב לאומית. האגורה הישראלית לגרונטולוגיה, 2014.

לוי, גיל, שריג, אתי. השלטון המקומי – בין המדינה, הקהילה וכלכלת השוק. האוניברסיטה הפתוחה, 2014.

ליאור, גד. הערים הכי מבוגרות בארץ: בת-ים, חיפה ורמת-גן. Ynet, ידיעות אחרונות, 2020.  https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5363246,00.html 

מדינת ישראל. מדדי איכות חיים בערים הגדולות, 2018. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2018.

מדינת ישראל. מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי. מרץ 2016.

נרדי, גיא. צעד ראשון בדרך לשיקום שוק תלפיות ושכונת הדר תחתון בחיפה. גלובס, 2020.  https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001320121 

סיון-גייסט, יעל. הדר הכרמל – החייאה עירונית, שימור וקהילה. מנהל שימור לשימור מורשת התרבות בישראל.

  http://iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?id=95&subject_id=37 

עיריית חיפה. חיפה, מאפיינים לפי אזורים. מזכיר העיר, תכנון אסטרטגי ומחקר, המחלקה למחקר ומידע סטטיסטי, 2007.

Age-friendly cities and communities. World Health Organization

 https://www.who.int/ageing/projects/age-friendly-cities-communities/en 

Barnes, Justin. Sustainable urban development in a mature city that has entered a depopulation period based on the compact city strategy, which concentrates urban functions and housing, aimed at continued creation of added values in economy, society and environment. Sustainable Development Goals partnership platform, 2005.

City Partnership Program: Addressing Complex Development Challenges Together. The World Bank, 2017.  https://www.worldbank.org/en/news/feature/2017/01/12/city-partnership-program-addressing-complex-development-challenges-together