הייעור בישראל

וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן, וַיְאַמֶּץ-לוֹ בַּעֲצֵי-יָעַר; נָטַע אֹרֶן, וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל... (ישעיהו מ"ד, י"ד)

עם קום המדינה קיבלה קק"ל על עצמה משימה לאומית – להפוך הר טרשים קרח – לארץ ירוקה. מדינת ישראל הצעירה הייתה אז ריקה כמעט לחלוטין מעצים לאחר אלפי שנות התערבות אדם - כריתה, רעיית יתר ושריפות. על פי עדויות נוסעים וצילומי אוויר של הצבא הבריטי והגרמני ארץ ישראל הייתה ריקה כמעט מצומח מעוצה. במצב עניינים זה, ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון הגדיר את נטיעת היערות כמשימה לאומית והיא הוטלה על קק"ל. 

נטיעת יערות האורן העיקריים מקום המדינה ולאורך שנות החמישים-שישים של המאה שעברה, נעשתה בתנאים קשים, טרום עידן רכבי השטח ודרכי היער. היערנים אשר רבים מהם היו עולים חדשים שזה לא מכבר עלו לארץ, נטעו את היערות בעבודת כפיים קשה, תוך שהם נושאים אל השתילים על גבם במעלה המדרונות התלולים של שער הגיא, הרי מנשה, מורדות נצרת, ביריה, הרי נפתלי ועוד. היער שאנו רואים היום הוא תוצאה של נטיעה זו, ניהול ושמירה לאורך השנים.

מדוע נבחר דווקא עץ האורן כמין מרכזי בנטיעה?

לאחר ניסיונות לנטוע עצי פרי מקומיים כגון זית, שקד, תאנה וכד' ללא הצלחה, נבחר עץ האורן כמין עץ מרכזי בנטיעה וזאת בשל יכולתו לשרוד ולהתפתח בתנאים קשים של קרינה ישירה ומשטר מים בעייתי (בישראל קיץ ארוך וחם מחודש מאי ועד לאוקטובר). במצב בתי הגידול הסחופים, טרשיים וחשופים בקום המדינה, שום עץ אחר לא עמד במשימה הזו והצליח לשרוד את הקיץ הארוך והשחון בישראל ללא השקיה. על רקע זה, יש לראות את הקמת יערות האורן ואת העבודה המאומצת של היערנים, כמעשה מפואר וראוי להערכה בכל קנה מידה.

היער הנטוע עלה, צמח והתפתח מהרי נפתלי בצפון ועד יער יתיר שבדרום אך עם השנים התגלה כי ניהול היער המחטני נתקל בקשיים. היער הצפוף מחייב טיפול ודילול לטובת בריאותו אך היה קושי לקיים שגרת טיפולים על המדרונות התלולים בהם ניטע היער.

אך במקביל התברר גם כי:

א. היערות משמשים סביבת בילוי ונופש נפלאה במדינה אורבנית וצפופה. רבבות ישראלים מצאו ביער את מקום הבילוי המועדף בסופי שבוע, חגים ובכלל. הציבור הרחב מגיע בהמונים לפיקניק בצל העצים, לטיול רגלי שקט או לרכיבת אופניים מאתגרת.

ב. התברר כי העצים תורמים לשימור קרקע מסחף, והיער מונע השגת גבול או פגיעה בטבע. היערות שומרים על רזרבות קרקע לדורות הבאים ומונעים תהליכי דלדול של השטח.

ג. היערות תורמים לנוף הפתוח בצמוד לשכונות ולערים ומשרת את הציבור העירוני הקרוב אליו כמסנן רעש, קולט זיהום ומקום מפלט ורוגע משאון העיר.

משנת 1995, לאחר אישורה של תכנית המתאר הארצית ליער וייעור, מנהלת קק"ל כמיליון דונם של יער נטוע ועוד כחמש מאות אלף דונמים של יערות ובתי גידול טבעיים או מיועדים לנטיעה. משאב טבע לאומי וייחודי. המפורט במפה להלן

יערות קק"ל מופו במערכת מידע גיאוגרפי בשנות התשעים בפרויקט רחב היקף ובשיתוף פעולה עם המרכז למיפוי ישראל (פרויקט "הממ"ג הלאומי"). כיום, המיפוי מתעדכן בכל שינוי (נטיעה חדשה, שריפות, שינוי ייעוד השטח וכד'), באמצעות היערנים וחוליות סקר יער הנעזרות באפליקציות סלולאר לאיסוף מידע בשטח. המידע זמין באמצעות מערכת המידע הגיאוגרפי לכל הצרכים של ניהול היער ופתוח להורדה ולשימוש באמצעות האתר.

המידע כולל הן את גבולות יערות קק"ל, שם היער, שטח העומדים במ"ר ובדונם ועוד והן את תצורות הצומח ביערות. שכבת תצורות הצומח כוללת סיווג של הצומח ביערות ל-14 מינים ותצורות שהוגדרו על ידי אגף הייעור בקק"ל.

כיום, לאחר קרוב למאה שנות ייעור בישראל, מתברר כי באזור הים תיכוני בישראל, כאשר היער מטופל ומדולל, מתקיים בתוכו חידוש טבעי של עצים רחבי עלים טבעיים היוצרים שכבת יער נוספת ומגוונת. מסתבר כי דווקא ההצללה החלקית של יער האורן תורמת ליצירת מיקרו אקלים נוח להתפתחות העצים רחבי העלים הרגישים יותר לקרינת שמש ישירה.

אנו מבינים היום כי עצי האורן שירתו כיער חלוץ וכהכנה לדור הבא של היער - יער מעורב ומגוון. אולי נכון לומר כי עצי האורן היו "דור המדבר" של היער בישראל. תורת ניהול היער שיצאה לאור בשנת 2014 ובעקבותיה, התכניות ארוכות הטווח לניהול יער המבוצעות לכל יער, מכתיבות את הפעילות ליצירת יער בר קיימא העונה למגוון מטרות.